פסק-דין בתיק ת"א 16587/05

פסק הדין ניתן בהמשך לדיון ההוכחות אשר התקיים ביום 5/12/07 במעמד הצדדים ובמסגרת תביעת התובעת אשר הוגשה כנגד הנתבעת בגין סך של 76,000 ש"ח.

סכום התביעה כפי שמופיע בכתב התביעה הינו: "76,000 ש"ח (8,000$  + 40,000 ש"ח) חובות של חצי שנה (מאז קיבלה הנתבעת את ההלוואה)".

כתב התביעה נוסח בקצרה:

"בתאריך 18/5/04 פנתה אלי שמחה ארדיטי לבקשת הלווה. באותו זמן עברתי ניתוח ושמחה ארדיטי ניצלה את מצבי ולחצה עלי בבקשות חוזרות לתת לה הלוואה. הסכמתי לתת לה את הלוואה, היא חתמה על מסמך שהיא קיבלה את ההלוואה והיא מתחייבת להחזיר את סכום ההלוואה תוך חצי שנה. הזמן עבר וההלוואה לא חזרה אלי".

לכתב התביעה צורף מסמך הנושא את הכותרת "קבלה". קיימת חתימה אשר נחזית להיות של הנתבעת. בגוף המסמך צוין כי:

"ב-18/5/04 אני שמחה ארדיטי מס' ת"ז 054090550 קיבלתי מסבטלנה הלוואה על סכום של 8,000 דולר (בדולרים) + 40,000 שקל במזומן אני מתחייבת להחזיר את כל הכסף תוך ½ שנה מרגע עם ריבית שקיבלתי את הכסף".

בעקבות פסק דין אשר ניתן כנגד הנתבעת בהעדר הגנה הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, פסק הדין בוטל, נקבע חיוב בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ בגין שכ"ט עו"ד בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי וכן נקבע כי הבקשה והתצהיר אשר הוגשו בתמיכה לבקשת הביטול ישמשו ככתב ההגנה בתיק.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, בין השאר, כי היא גרה בשכנות עם התובעת, היא בת 50 ואיננה יודעת לקרוא או לכתוב. עוד נטען כי התובעת זייפה את חתימת הנתבעת על גבי קבלה ממנה עולה כביכול שהנתבעת לקחה הלוואה מהתובעת. עוד נטען כי התובעת בקשה מהנתבעת לטפל באמה תמורת סך שבין 1,000 - 2,000 ש"ח לחודש ובסה"כ קיבלה 18,000 ש"ח. עוד עלה כי מרגע קבלת התביעה פנתה ללשכת הסיוע המשפטי ואף נשלחה למומחה להשוואת כתבי יד,  מר יצחק חג'ג' אשר קבע בחוות דעתו כי קיימת סבירות גבוהה כי החתימה אכן זויפה.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית לקראת דיון ההוכחות אשר נקבע במעמד הצדדים.

התובעת חזרה בתצהירה על טענותיה הנ"ל וכן הוסיפה וטענה כי הנתבעת פנתה אליה לקבלת סיוע שכן לבתה בת מצווה ולפני כן בזבזה כספים רבים ואין לה כסף להתקיים או לשלם שכר דירה, ולמרות שהתובעת היתה זקוקה לכסף היא נתנה לה הלוואה ובלבד שתקבל את הכסף בחזרה תוך חצי שנה.

התובעת תיארה כיצד הנתבעת ספרה את  הכסף בעצמה ולאחר מכן חתמה על גבי הקבלה. עוד נטען כי הנתבעת אכן יודעת לקרוא ולכתוב. לענין העבודה אצל אמה הוצהר על ידי התובעת כי הנתבעת מעולם לא טיפלה באימה . לבסוף נטען כי אין לייחס לממצאים של המומחה להשוואת כתבי יד משקל שכן חוות הדעת הוכנה שלא על בסיס מסמכים מקוריים או על חתימות אקראיות.

אמה של התובעת, הגב' מרים זבלונוב הגישה תצהיר אף היא ובו הצהירה כי " הנתבעת מעולם לא טיפלה בי ו/או במי מבני משפחתי וגם לא קיבלה כל תשלום בגין כך. טענת הנתבעת כי טיפלה בי וקיבלה תשלום בגין כך הינה שקרנית".

הנתבעת הגישה תצהיר יחד עם חוות הדעת של המומחה להשוואת כתבי יד, מר יצחק חג'ג' כאמור לעיל.

בתצהירה התייחסות לקביעת המומחה לפיה קיימת סבירות גבוהה (דרגת זהות מס' 2) שהחתימה על הקבלה לא נכתבה על ידי הנתבעת. לעניין בת המצווה הוצהר על ידי הנתבעת כי טענת התובעת שקרית שכן הרוויחו 2,000 ש"ח מהבת מצווה של הבת. בהתייחס לדמי שכירות נטען כי הנתבעת כלל לא שילמה דמי שכירות לנוכח סכסוך בין דיירי הבניין והיא חזרה על כך שאכן טיפלה באמה של התובעת.

המצהירים נחקרו במסגרת חקירה נגדית על תצהיריהם.

הצדדים סיכמו טענותיהם בדיון ביום 5/12/07 וכך נטען.

בסיכומי התובעת נטען כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה, עדותה עקבית ואין בה כל סתירות. התובעת טענה והוסיפה כי הטענה כי הנתבעת לקחה את הכספים ואף חתמה על התחייבות להחזיר את הכספים, לא הופרכה. עוד נטען כי בין עדותה של הנתבעת לבין תצהירה סתירות רבות. באשר לחוות הדעת טענה התובעת כי אין לקבל את חוות הדעת של המומחה להשוואת כתבי יד שכן היא סובלת מפגמים מהותיים.

בסיכומי הנתבעת נטען כי נטל הראיה מוטל על מי שטוען להעדר זיוף קרי, על התובעת. בעדות התובעת ובעדות אימה של התובעת נמצאו סתירות וכל אחת מהן סתרה את עדות השנייה.

דיון

השאלה שבמחלוקת אשר עולה בעניינינו הינה האם הסכם ההלוואה שנחתם לטענת התובעת ע"י הנתבעת מחייב את הצדדים.